פרק א': אדריכל, היתר בנייה ואישור המינהל
פרק ב': איך בוחרים קבלן
יש מגרש, יש היתר בנייה ביד, חתמנו עם קבלן ומשתוקקים כבר להתחיל בבנייה. ראשית חובה להזמין שוב את המודד, לסימון 4 נק' ייחוס למיקום הבית על המגרש, ואת גובה האפס של הרצפה (1,200 שקל). בגמר הבנייה נפגש שוב עם המודד, לצורך קבלת טופס 4.
אבל רגע... מה יש בתוך הקרקע? לסוג הקרקע יש השפעה גדולה על שיטת ייצוב המבנה - אם בפלטות ואם בכלונסאות, המשפיעה בתורה על עמידות המבנה, יציבותו ואפילו על עלותו.
דו"ח קרקע
כדי לקבל תשובה לשאלה יש צורך בדו"ח קרקע. כיום אין עדיין דרישה גורפת של כל הוועדות המקומיות לבצע את הבנייה בהתאם לדו"ח קרקע, אך יש לשער שבעתיד הקרוב הדבר ישתנה. מצד שני, האדריכל או המהנדס עשוי להחליט כי הוא דורש דו"ח קרקע כתנאי ללקיחת אחריות על הפרויקט.
דו"ח הקרקע יפרט איזה סוג קרקע קיים בכל עומק, עד 12 מ', איזו שיטת ביסוס בניין נחוצה, לאיזה עומק לקדוח, באיזה קוטר ובאיזו שיטה. על מנת להכין דו"ח קרקע יש חובה בביצוע קידוח ניסיון - מכונה מיוחדת עם מקדח, שתוציא דגימת קרקע של 200 סמ"ק בכל מטר, עד לעומק של 12 מטרים. קידוח ניסיון עולה כ-1,000 שקל, ו-1,400 שקל נוספים יגבה יועץ קרקע מוסמך, שיקבל לידיו 12 שקיות של דגימות הקרקע, ויכין את הדו"ח.
סלעית, חרסית או חולית?
לרוב קרקע חרסית תחייב ביסוס באמצעות כלונסאות (ביסוס על חיכוך), בעוד שקרקע סלעית שקשה לקדוח בה תחייב חפירה ופלטות (ביסוס על לחץ). במקרה זה במושב ביצרון הקרקע היתה חולית. מצד אחד קל מאוד לקדוח בה, אך מצד שני יש סכנה של מפולות בתוך הקידוח. יועץ הקרקע המליץ לבצע קידוחים לכלונסאות, לעומק 9 מ' ובקוטר 50 ס"מ.
קידוח ליסודות
הגיע היום המיוחל, עולים על הקרקע. כבר בקידוח הראשון מרגיש המפעיל במפולות חול, עצר את הקידוח והסתלק. הסיכוי למפולת עולה ככל שהקידוח מעמיק וקוטרו גדל. הקבלן, המהנדס ויועץ הקרקע מתייעצים: האם להעמיק את הקידוח ולהקטין את הקוטר, או דווקא להקטין את העומק ולהרחיב את הקוטר? גשם שוטף דחה את ההחלטה, וכעבור שבוע הגיע למקום שוב יועץ הקרקע (וגבה עוד 1,200 שקל). מפעיל אחר ומקדח סגור הצליחו בסופו של דבר לקדוח 25 קידוחים, ומיד באותו יום לצקת את הבטון ליסודות הבית.
בודקים את היסודות
לאחר ביצוע דו"ח קרקע נוצקו יסודות הבית - 25 כלונסאות. יצוין, כי ביום היציקה יש להזמין את מכון הבדיקה (אותו המכון שהתקשרנו עימו מראש כתנאי מוקדם להיתר בנייה) לאסוף דגימת בטון, הכרחי לצורך טופס 4.
בדיקה נוספת, שעדיין אינה חובה בכל הוועדות המקומיות, אך נדרשת ע"י מהנדסים רבים החתומים על אחריותם לשלד, מתבצעת שבוע לאחר יציקת הכלונסאות. מדובר בבדיקה סונית (1,100 שקל, לא כלול בחוזה עם מכון הבדיקה) שמטרתה לוודא את תקינות היסודות: שהם בוצעו עד לעומק הרצוי (9 מטר במקרה זה), ומעל לכל - שהם רצופים, ולא נקטעו ע"י מפולת עפר.
בודק מוסמך יקיש על ראש כל כלונס במכשיר מיוחד, שקולט את ההד החוזר ויודע לקבוע מהו אורך הכלונס והאם הצפיפות זהה לכל אורכו. במקרה זה התגלה נתק באחת הכלונסאות, שככל הנראה מוסבר בחול שקרס פנימה בזמן מילוי הבטון. מאחר ואי אפשר לתקן דבר שכזה, הפתרון שנתן המהנדס הוא קידוח נוסף בסמוך לכלונס הפגום ויציקה, שבוצעה הפעם בהצלחה.
תופעת הנתקים ביציקות בקידוחים בחול אינה נדירה. הפתרון האולטימטיבי הוא יציקה בשיטת בטונייט, בה זרוע מיוחדת יורדת פנימה לעומק הקידוח, מזרימה את הבטון ועולה מעלה תוך מילוי הקידוח. כך מובטח שלא יכנסו חומרים זרים וינתקו את היסוד. הבעיה: לשיטה זו תוספת עלות של כ-40 אלף שקל. לא נעים.
