7 סיפורי הישרדות אמיתיים ומסמרי שיער

כולנו אוהבים את תחושת הביטחון שמלווה אותנו ביומיום, אבל לעתים החיים מזמנים נסיבות קיצוניות, בהן אנשים נאלצים לעמוד פנים מול פנים אל מול המוות. האנשים הללו לא סתם עמדו בפני סכנה, אלא היו בתנאים של מוות ודאי, שרק נס הצליח להשאיר אותם כאן כדי לספר את סיפורם.

גלגולו של מעשה טוב

היא ירדה בדרכה אל חנות המכולת, לקנות גבינה וחלב וביצים. באמצע הדרך היא חייכה אל זר ברחוב, שנראה לה עצוב.  נדמה שהחיוך גרם לו להרגיש יותר טוב.   הוא נזכר בטוב ליבו של חבר, בעבר, וכשהגיע אל ביתו הוא כתב לו מכתב מלא תודה. החבר היה כה מרוצה ממכתב התודה, עד שהשאיר טיפ שמן בסוף הארוחה שאכל במסעדה.   המלצרית, מופתעת ושמחה מגודלו של הטיפ, נתנה חלק ממנו לקבצן שישב לקבץ נדבות ברחוב. האיש ברחוב, עזוב ומלוכלך, היה כה מלא תודה – במשך יומיים הוא לא אכל דבר, היה לו קר והוא הרגיש לבד.   אחרי שסיים את ארוחת הערב שלו, שקנה בכספה של אותה מלצרית חביבה, הוא הלך אל חדרו האפלולי והמלוכלך. הוא לא ידע באותו הרגע, שהוא עלול שלא לראות את יום המחר. בדרכו לביתו, הוא אסף כלבלבון רועד ועזוב, ולקח אותו לחדרו כדי שיוכל להתחמם.   הכלבלב היה אסיר תודה, להיות תחת קורת גג כשבחוץ יורד הגשם וקר. אותו לילה, פרצה בחדר דליקה ואיימה לשרוף את כל הבניין. הכלב התעורר מן המהומה,  ונבח נביחות רמות מלאות אזהרה.  הוא נבח עד שהעיר את כל הבניין  ובכך הציל את כולם מכל פגע.    אחת מאותם תושבי הבניין  היתה אותה בחורה אלמונית,  שלקראת אדם זר היא שלחה מבטה  עם חיוך של חום, אהבה וסימפטיה,  שלא עלה לה דבר.   זכרו, מעשה טוב לא עולה לכם דבר - אך לכו תדעו מתי תקבלו עליו שכר אמיתי!

שינויים גנטיים:

סוחר יצא למסע של שנה.

כשחזר גילה בביתו את אשתו, ותינוק שחור. כששאל, ענתה לו אשתו שזהו בנו.

"איך בני, כשאני לבנבן והוא שחור"?

"זה פשוט: הוא נולד לבן לגמרי, אבל מהר מאוד נגמר לי החלב, ומסרתי אותו למינקת השחורה. וכך,

לאט לאט הוא הפך לשחור"

זה נראה לסוחר קצת חשוד, ולכן הלך לאביו לשאול אם ההסבר הגיוני ואפשרי.

"ודאי" - ענה לו אביו - "גם לאימך נגמר החלב זמן קצר לאחר שנולדת, והנקנו אותך בחלב של עז.

והנה - לאט לאט - צומחות לך קרנים..."

смехотерапия: ЛЕЧЕБНАЯ УЛЫБКА

 ПРОЧТИ И ПЕРЕДАЙ!!!

Уважаемые господа! Огромные силы уже на протяжении 69 лет вбивают в головы всего мира, что  только 6 миллионов и только Германией убиты в страшном огне холокоста 1934-1947 года. В действительности  6 миллионов - это цифра, которая устроила Нюренбергский трибунал, ибо там одни убийцы - Черчиль, Сталин и Рузвельт - судили других убийц, высших чиновников Германии. 6 миллионов - то, что было представлено
суду и относилось к документации Гестапо по лагерям системы гестапо.
Были еще лагеря СС, и других ведомств, были массовые расстрелы на месте, были Бабий Яр и подобные места в других городах, были массовые погромы по всей Европе.  И были уничтожены многие документы по концлагерям. Более честные подсчеты дают вдвое большую цифру, и этого нельзя забывать, как нельзя забывать конференцию в Эвиане и британскую эскадру, которая топила суда с спасшимися евреями.

 Поллард сидит за тот позор, которым он покрыл США

 Я думаю, что он жестоко наказан не столько за то, что передал секретную информацию союзнику, сколько за то, что открыл истинное лицо Америки и её тогдашнее  (сегодня - не лучше !) отношение к государству Израиль. Сидит за тот позор, которым он покрыл США. Поэтому, разошли, если ты считаешь это своим гражданским долгом
                                                Этого человека зовут Йонатан. Йонатан Поллард.

             Герой, передавший Израилю сведения о ядерных и химических разработках арабских стран, 28-ой год сидит в американской тюрьме по несправедливому обвинению.
            В субботу, 1-го декабря 2012, Поллард был госпитализирован после того, как потерял сознание в своей камере.
            Еще в прошлом году его состояние резко ухудшилось, однако президент США Барак Хусейн Обама отказался рассматривать просьбу президента Израиля Шимона Переса о помиловании Полларда по гуманитарным соображениям.
            Йонатан Поллард работал аналитиком в разведке американского военно-морского флота. При этом он не являлся военным,дававшим присягу, а был привлеченным гражданским ученым.
            В середине 80-х годов прошлого века Поллард пришел к выводу, что в ведомстве, в котором он работал, преднамеренно и незаконно скрывается важная для безопасности Израиля информация.
            Она касалась подготовки к войне с применением ядерного, химического и биологического оружия такими странами, как Сирия, Ирак, Ливия и Иран, причем все эти виды вооружения готовились против Израиля.
            Йонатан передал эту информацию Израилю - и был арестован ЦРУ. Поллард провел в тюрьме больше, чем любой другой шпион, осужденный за передачу информации за всю историю США.
            Даже шпионы вражеских стран, осужденные за предательство, получали менее тяжкие наказания.
            Полларду никогда не инкриминировалось раскрытие военных планов, выдача кодов или агентов, не предъявлялось ему и обвинение в измене государству.

             Он осужден по одному пункту: передача засекреченной информации союзнику, без намерения нанести ущерб Соединенным Штатам.
            Мы не призываем вас подписывать очередные петиции за освобождение Полларда - мы видим, что это ни к чему не приводит.
            Мы не предлагаем забрасывать воззваниями конгрессменов и депутатов Кнессета.
           Мы просим лишь об одном - РАСПРОСТРАНИТЕ ЭТУ ИНФОРМАЦИЮ СРЕДИ СВОИХ ЗНАКОМЫХ.
            Еврейская и израильская молодежь сегодня практически ничего не знает о Йонатане, хотя о Гиладе Шалите слышал каждый. Равнодушие - самая страшная и несправедливая кара для человека, пожертвовавшего всей своей жизнью на благо Государства Израиль и еврейского народа.

Евреи не случайно называли себя «инвалидами пятой группы». Группы, не существующей по медицинским понятиям. Но «пятая группа» – это группа людей, подпадающая под «пятый пункт» – знаменитую пятую графу в анкете. Пятый пункт в паспорте – место записи о национальной принадлежности человека, бывший до его упразднения настоящей Голгофой для евреев. Можно по случаю вспомнить грустную шутку главного режиссера Театра на Таганке Юрия Любимова. Он так рассказывал о причинах запрета властями его спектакля «Павшие и живые»: «У комиссии ЦК были претензии к спектаклю по трем пунктам, из которых главным был «пятый».

У евреев были свои отношения с властями. Как и во все века, они преданно служили стране, в которой жили. Но государственный антисемитизм накладывал на эти отношения свой негативный оттенок, и это, как обычно, отражалось в еврейских анекдотах.

– Рабинович, вы – член партии?
– Нет, я – ее мозг.

 Высаживаются первые земляне на Марс.

Исследуя окрестности, они спускаются в какую-то долину, и тут один из космонавтов восторженно говорит:

- Анализаторы показывают наличие кислорода! Атмосфера здесь пригодна для дыхания.

Второй отвечает:

- Сейчас проверим. Если спичка будет гореть, значит можно дышать.

Он достает спичечный коробок, вынимает спичку, но не успевает ее зажечь как из-за валуна выскакивает синий марсианин с криком "Нет! Нет!", показывая всем своим видом, чтоб спичку не зажигали. Космонавт в испуге отбрасывает спичку, абориген скрывается.

- Что это было? - спрашивает космонавт товарища.

- Не знаю. Возможно, в атмосфере есть горючие газы, все может рвануть... Может быть, он предупредить нас хочет?

Они проверяют по анализатору, но ничего опасного не обнаруживают.

- Я все же попробую, - говорит второй космонавт и опять достает спичку.

Из-за окрестных валунов выскакивает целое племя марсиан во главе с ярко-синим вождем и все дружно кричат "нет!", размахивая руками и глядя умоляющим взглядом.

- Может, почва здесь состоит из горючих материалов и они боятся пожара, - высказывает догадку первый.

- Здесь та же самая почва, что была в месте посадки, - возражает второй. - Не загорелась же она от двигателей.

И космонавты решают все же закончить эксперимент. Второй решительно достает третью спичку и зажигает ее, не взирая на протесты аборигенов.

Спичка горит, ничего страшного не происходит.

Аборигены, разочарованно вздохнув, поворачиваются и уходят.

- Постойте! - кричит вслед космонавт, - а почему нельзя было зажигать спичку?

Вождь, обернувшись, говорит с укоризной:

- Так ведь Шабат, идиоты!

נימוס בריטי אמיתי

איש עסקים בריטי טס לוועידה פיננסית בתל אביב, שם נפגש עם עמיתו הישראלי. בסיום הועידה, ביום גשום למדי, הם יצאו לכיוון תחנת מוניות. לפתע, חלפה לפניהם מכונית והתיזה עליהם מים מהשלולית בכביש, שני הגברים נרטבו לגמרי, ו התחילו לקלל את נהג המונית, כל אחד בשפתו.   הבריטי זעם על חומר הנימוס של הנהג וצעק על עמיתו הישראלי בזעם: "במדינה שלך אתם ממש חיות! תרבות הנהיגה פה מחפירה, זה לא באנגליה היה קורה! הנהגים אצלנו מנומסים, יש להם כבוד לזולת!"    " באמת? ", תמה הישראלי, "מה היה קורה באנגליה?"    השיב לו הבריטי: "בממלכה המאוחדת, הנהג היה עוצר מיד ומתנצל בפניך אחר כבוד. לוקח אותך אליו הביתה, מפשיט אותך מהבגדים הרטובים, מכניס אותך למקלחת שלו, מייבש אותך ואפילו מתעקש כדי שתחזור הביתה."    "באמת?!",  נדהם חברו,  "זה קרה לך?!" "לא לי ..."  השיב הראשון, "לאשתי!" שתישן במיטה שלו בלילה עד שהבגדים יחזרו מהכביסה. ובבוקר היה נותן לך מאה פאונד

בחיים אין ארוחות חינם - סיפור עם מוסר השכל

כפר קטן בארץ רחוקה מכאן היה נתון למתקפה של חזירי בר. בחיפוש אחר אוכל, נהגו החזירים להכנס לחצרות הבתים ולזרוע חורבן והרס עד שבאו על סיפוקם וחיסלו כל דבר הראוי למאכל.

תושבי הכפר ניסו שיטות שונות כדי לגרש את חזירי הבר, ללא הצלחה.

באחד הימים הזדמן לכפר חכם ידוע שנהג לשוטט ברחבי המדינה ולעזור בכל מקום בו היו זקוקים לעצה חכמה. מיד פנה אליו ראש הכפר והציג בפניו את הבעיה, סיפר לו על חזירי הבר הממררים את החיים לכולם.

האזין החכם בקשב רב, ואז אמר לתושבי הכפר כי לדעתו יש לו פתרון, אבל כולם חייבים לשתף אתו פעולה ולעשות כדבריו, גם אם יישמעו להם תמוהים...

בדרגת ייאושם הנוכחית, הסכימו התושבים לעשות כל מה שיגיד להם.

החכם יעץ להם לאסוף אוכל מכל בית ובית בכפר, ולהניח אותו בערימה אחת גדולה בשדה ריק בפאתי הכפר. התושבים, שכבר לא היה להם מה להפסיד חשבו כי ככה לפחות לא יתקרבו החזירים ממש עד הבתים, הסכימו.

באותו יום נאספה כמות מסויימת של אוכל מכל בית, ונציג התושבים הניח הכל בערימה גדולה במרכז השדה הריק. עשרות חזירי בר נהרו לשדה מכל עבר. בתחילה רק הציצו אל האוכל בחשד, כיוון שזה היה נראה היה מדי טוב מכדי להיות אמיתי אפילו בעיני החזירים. אך לאט לאט גברו עליהם רעבונם וחמדנותם, והם התנפלו על האוכל וחיסלו אותו עד תומו.

למחרת בבוקר חזרה התופעה על עצמה.

התושבים, מצד אחד שמחו על השקט שהשתרר בתוך הכפר, אבל מצד שני חשבו שזה מגוחך שהם צריכים להאכיל את חזירי הבר במיטב האוכל של בתיהם.

החכם הזכיר להם את הבטחתם לעשות כדבריו, וביקש מהם להתאזר בסבלנות.

לאחר כמה ימים חזירי הבר מנו כבר כמה מאות. השמועה שבכפר מחולקות ארוחות חינםעשתה לה כנפיים בכל האזור וחזירים מכל הסביבה באו להשתתף בחגיגה. מדי יום ביומו היו נוהרים בהמוניהם לשדה ונהנים מן המטעמים שהושמו שם עבורם.

כעבור כשבועיים בהם השגרה נכנסה למתכונת קבועה, הורה החכם לתושבים לתקוע ארבע יתדות בארבעת פאות השדה. התושבים עשו כדברו, והחזירים לא חשו במאומה.

למחרת אמר להם החכם למתוח גדר בין כל שתי יתדות. התושבים עשו כדבריו, והחזירים עדיין לא חשו דבר. כל שעניין אותם היה להגיע בכל יום באותה שעת בוקר אל השדה ולמצוא שם אוכל בשפע.

במהלך השבוע נמתחו עוד שתי גדרות מסביב לשדה, והחזירים לא הבחינו בהן כלל. הם שעטו קדימה, אל האוכל, בכוח ההרגל, דרך הפתח האחד שהיה עדיין לא מגודר.

בתחילת השבוע שלאחר מכן, כאשר כל החזירים היו עסוקים בזלילה, באו תושבי הכפר ומתחו גדר רביעית. עתה היה כל השדה מגודר מארבעת צדדיו והפך למכלאה לחזירים הכלואים בתוכו.

ככה השיגו תושבי הכפר שני הישגים: גם נפטרו מצרת חזירי הבר הפורעים בחצרות הבתים, וגם חסכו לעצמם את צורך להתאמץ וללכוד אותם, הם נפלו לידיהם ללא כל מאמץ מיוחד והשלל חולק בין כל התושבים...

לפני לכתו, חש החכם חובה לעצמו להסביר לתושבים את העקרון על פיו פעל, ולבקשם לבחון כיצד יוכלו ליישם את השיעור על עצמם ועל חייהם:

"קל מאד לפתח הרגלים, בעיקר כאלו שגורמים לנו לנוחיות" פתח ואמר להם. "לשבור את ההרגלים, זה מה שקשה. חזירי הבר נלכדו כי פיתחו הרגל לבוא ולקבל אוכל חינם, מבלי להתאמץ כדי להשיגו. מאד נוח, לא? עד כדי כך נוח שבכלל אין חשק להעלות על הדעת שמא זו מלכודת.
ובכן, גם אנחנו בני האדם, ברובנו, נוהגים ככה:
אנחנו מפתחים הרגלים, ומרגישים "נוח" בתוכם.
רק המחשבה על שבירת ההרגל מעוררת בנו חלחלה.
בכוח האינרציה אנחנו הולכים לעבודה שאנחנו לא אוהבים, ממשיכים במערכות יחסים שמזמן לא מספקות אותנו, מקיימים קשרים שלא תורמים לנו מאום - פשוט מפני שהתרגלנו לכל זה, ועדיף לנו להשאר עם המוכר והידוע, כמו בתוך נעל בית שחוקה אך נוחה.
גם אנחנו לכודים, בתוך השדה המגודר הזה.
אנחנו מעדיפים בטחון מדומה על פני חופש אמיתי...
רק מי שיעז לפרוץ, עשוי להיות גם מאושר, ולהוביל את חייו קדימה במקום להיות נגרר מאחור

Archive for Hormones and Metabolism

Время холестерина

ЭКСПЕРТ или САМОЗВАНЕЦ -
как распознать и не ошибиться в выборе наставника
(не только в английском языке)?

Текст написан редактором журнала "SUCCESS" Дареном Харди. Название оригинала статьи "Осторожно, эксперты!"

We are surrounded by so-called experts—people with opinions, but very little actual expertise. And you know what they say about opinions, right? They are like belly buttons, everyone has one, and mostly they are useless.

Here is the definition of an expert according to dictionary.com:
ex•pert: Possessing special skill or knowledge; trained by practice. The key part of the definition: “trained by practice”

Here is my expert advice (on this I am an expert as I have to sort and curate “experts” for a living)…

1. Only take advice from those who have DONE it (successfully and significantly)… what they are advising you to do. Find practitioners (past or present) not just teachers. Oh sure, there are those who can teach, even if they can’t do, but why take the risk. Just vet your teachers/experts by results, not pontification. It’s MUCH safer.

2. Don’t be a follower, be a student. Don’t just drink the Kool-Aid because the “expert” said to. Seek the conflicting counsel of several experts. Find opposing views. Consider all valid viewpoints (valid meaning, expertise by results). Be a learner; a researcher, not a disciple.

3. Then, most importantly, make sure your decision is the product of your OWN conclusion. Ultimately, YOU know best. You were designed with a built-in intuition to sort, vet and KNOW what’s real from what’s counterfeit. Trust it. Too often we ignore our inner-wisdom and seek opinions from those around us. We often look to have them to contradict our intuition, as if to give us permission to ignore it. Other times, we will continue to seek advice until an expert’s counsel mirrors our thoughts, as though we need validation in order to rely on intuition...

P.S. Нажмите на кнопку "нравится" в любой из соц сетей и скачайте аудиоурок в подарок на свой компьютер. Он поделен на несколько маленьких отрывков. Работая маленькими шагами,  Вы делаете результаты быстрее и с бОльшим качеством.

 The couple was traveling by car from Victoria to Prince Georgia.

They were retired . After eleven hours on the road , they 're too tired

 to continue the path , and decided to stay .

They planned to rest four hours and then continue .

Before leaving, the receptionist handed them a bill for $ 350

The man protested and demanded an explanation why such a large bill .

The clerk said the hotel is very prestigious .

"Although this is a nice hotel , but it is not necessary to pay $ 350 in four hours ,"

- Man retorted .

Then the clerk

said that $ 350 is a " standard price ".

The man began to insist on a meeting with the manager.

The manager, after hearing him, explained that the hotel has an Olympic-size pool

and a huge conference center that were available to them.

"But we did not use them,"

- Said the husband .

" Well , they're here , and you could " - explained the manager .

manager

also said that the couple could watch the performance , which is famous hotel . " We have the best entertainers from New York , Hollywood , Las Vegas ."

"But we did not go to any of these shows ," - said the husband .

" Well, we are going , and you could see them ," - said the manager .

About Kaki x to x or household amenities manager said , the husband replied that they did not get them .

 Manager remained indifferent , and finally my husband gave in and agreed to pay. Since he did not have a checkbook , he asked his wife to write a check. She filled a check and handed it to the manager .

The manager was surprised , take a look

upon check in : "But Madame , here only $ 50. ".

"It is so . I deducted $ 300 for what you slept with me "- she said.

"But I did not sleep with you! " - Exclaimed indignantly manager .

" So much the worse for you. I've been here four hours and for this you had the opportunity to . "

Do not mess with pensioners . They are not foolish enough to be trapped .

************************************************** ***********

    Requires correction : Do not mess with retirees .

An elderly woman living in Florida did her grocery shopping and, upon returning to her car, found young men getting into her car. She dropped her shopping bags and drew her handgun, proceeding to scream at the top of her lungs, "I have a gun, and I know how to use it! Get out of the car!" The four men didn't wait for a second threat.

They jumped out the doors and ran off. Somewhat shaken, the woman proceeded to load her shopping bags into the back of the car and got into the driver's seat. She was so shaken that she could not get her key into the ignition. She tried and tried, and then she realized why the key didn't fit. It was for the same reason she had wondered why there was a football, a Frisbee, and two 12-packs of beer in the front seat.

A few minutes later, she found her own car parked four or five spaces farther down. She loaded her bags into the car and drove to the police station to report her mistake. The sergeant to whom she told the story couldn't stop laughing. He pointed to the other end of the counter, where four visibly upset young men were reporting a car jacking by a mad, elderly woman described as white, less than five feet tall, glasses, curly white hair, and carrying a large handgun. No charges were filed.

Moral of the story? If you're going to have a senior moment...make it memorable!

--
Always be yourself because the people who matter don't mind, and the ones who mind, don't matter.

10 הדיברות לנישואים - מצחיק!

קיבלתי את זה במייל לפני כמה זמן, ממשהו שהיה ממייסדי השמאל בארץ.
עכשו הוא באמריקה וכבר עשה שני נסיונות לחזור לארץ. בסוף הוא יחזור, ביחוד מהסיבות שבמאמר.
גם אנחנו כל הזמן עם רגל אחת בארץ...
טוב, אחרי הכל הפרופסור בארה״ב ולא בברלין...


אובדן זכרון לא חדש וכדאי להפנים ולממש... מאמר קצר ומעניין על אובדן זכרון: הפרופ' משה בר, הוא אחד המומחים הגדולים בעולם לחקר המוח. הנושא המחקרי שבו מתרכזת מעבדתו של פרופ' בר הוא הירידה בזיכרון בקרב אנשים מבוגרים.

אחרי 17 שנים בארה"ב החליט פרופ' משה בר, אחד המומחים הגדולים לחקר המוח, לעזוב את מנעמיה של אמריקה ולחזור ארצה, כדי להיות כאן עם מכריו וידידיו מימים עברו. הוא מסביר מדוע החליט לבצע את השינוי המשמעותי בחייו.

מתברר שעם כל המותרות שמאפשר אורח החיים האמריקני, מה שחסר שם לישראלי הטיפוסי, הוא החברים והמשפחה.

"בארה"ב אתה נמצא למעשה לבד", אומר פרופ' בר ומסביר:"במשך שנים למדתי להסתדר לבד, לעבוד ולבלות הרחק מחברים אמיתיים וקרובים וממשפחה. אבל אחרי שנים של חיים כאלה, פתאום הבנתי שמה שאני חוקר במעבדת המחקר שלי באוניברסיטה, מתבטא גם בחיי הפרטיים.

הבנתי שאם לא אחזור לקרבתם הממשית של חבריי הוותיקים ומשפחתי, זה יפגע בסופו של דבר בתפקודי הקוגניטיבי" אומר הפרופסור, שהחליט לעזוב את ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ולשוב אל ארצנו הקטנטונת.

כך מסביר פרופ' בר את ממצאיו החשובים: "כמו שהמחקרים המסורתיים והמוכרים לימדו אותנו ואותם, אנחנו והורינו הקשישים חושבים, שהם יכולים לפתור את בעיית הירידה בזיכרון רק בעזרת פתרון תשבצים וסודוקו, קריאת ספרים ולימוד למשל של השפה הסינית, או לנגן בפסנתר", הוא אומר,

"הם תולים תקווה שכאן הם ימצאו מזור לדמנציה - המחלה שמתבטאת בהידרדרות בזיכרון, אבל המחקרים החדשים כיום מעלים שכדי להתמודד עם הירידה בזיכרון צריך לא רק "לאמן את המוח" באמצעות לימוד, אלא גם לשלב שינויים באורחות החיים.

התחושה שלי ושל חוקרים רבים אחרים שעוסקים כיום במוח האנושי היא שקריאת ספרים, לימוד השפה הסינית, פתרון סודוקו או משחק ברידג' פעם בשבוע אכן עוזרים - אבל רק באופן מוגבל.

מה שכן - וזו תגלית חשובה מאוד - המלחמה באובדן הזיכרון משיגה תוצאות משמעותיות יותר כשמתחזקים קשרים חברתיים ומצויים בפעילות חברתית". איך אתה מסביר את זה?

"מתברר שמבוגרים הנוטים להסתגר בבית ולא יוצאים לפגוש חברים ומכרים על בסיס קבוע מאבדים את הזיכרון שלהם בקצב מואץ - ולא משנה אם יפתרו חידות ותשבצים.

מספיק להסתכל בעיניים המבריקות של אותם אנשים מבוגרים כשהם חוזרים לבתיהם מפגישות עם מכרים וחברים כדי להבין עד כמה האינטראקציה החברתית הזאת חיונית.

אנחנו שוכחים לפעמים שהאדם הוא חיה חברתית ויחסים וקשרים עם בני אדם אחרים חשובים לא רק כדי להעביר את הזמן בנעימים, אלא גם כגירוי למוח וככלי לשיפור הזיכרון.

מצטברים לאחרונה עוד ועוד דיווחים ממחקרים מדעיים על אזורים מוחיים שהם מפותחים יותר אצל אנשים שמתחזקים רשתות חברתיות ענפות יותר, ושמוחם של אלו פלסטי וגמיש יותר בתפקודיו וביכולת הלמידה שלו".

מתברר אם כן, הפתרון הוא חברותא!!!הכל בחברותא!!! לאכול בחברותא, לבלות בחברותא, לקרוא ספרים ולדבר עליהם בחברותא, לשחק משחקים בחברותא, לטייל בחברותא ועוד ועוד...הכול בחברותא

 Эта девушка могла бы сидеть дома и получать пособие по безработице.

Вместо этого она создала свое дело с неограниченным потенциалом для расширения.

Она продает коктейль"Маргарита" на пляже.

Изобретательная предпринимательница, которая разработала эту деловую идею, зарабатывает 1250 - 1400 в день!

חומר למחשבה...
ככה מתכננים את הזקנה - גאוניa
באחד מהטיולים הרבים שערכנו,
עלינו על ספינת פאר ששטה בים התיכון.

בארוחת הערב הבחנו בגברת מזדקנת
שישבה לבדה ליד מעקה גרם המדרגות המפואר
בחדר-האוכל המרכזי.
שמתי לב שכל הצוות, קציני האוניה,
המלצרים, נערי שירות וכו', כולם הכירו היטב את הגברת.
שאלתי את אחד המלצרים אודות האישה,
בצפייה לשמוע שהיא בעלת האוניה.
הוא ענה לי שאינו יודע.
הוא יודע רק שהיא התארחה על האוניה
בכל ארבע השיוטים האחרונים הלוך וחזור.

באחד הערבים הבאים כשעזבנו את חדר האוכל,
עברנו על פניה ועצרנו לומר שלום.
מהון, להון תוך כדי פטפוט אמרתי:
"אני מבינה שאת מפליגה באוניה זו בארבעת הקרוזים האחרונים."
"זה נכון" ענתה לי
"אני לא מבינה" הקשיתי, ואז ללא היסוס ענתה לי:
"זה יותר זול מבית אבות."
לפי בדיקות ש ערכתי, המחיר הממוצע
ליום בבית האבות הוא 200 דולר, ומחיר
לחדר על אונית פאר, לאחר ההנחה של הזמנה
לטווח ארוך והנחת אזרח ותיק, הוא 135 דולר. זה
משאיר לי 65 דולר, פחות 10 דולר ליום טיפים.

בסכום הזה אני מקבלת:

1. 10 ארוחות ביום, אם אני
מצליחה לשנע את עצמי לחדר האוכל,
או לחילופין
אני יכולה להזמין שירות חדרים,
שמשמעותו ארוחת בוקר במיטה כל יום.

2. באוניה יש 3 בריכות שחיה,
חדר כושר, מכונת כביסה וייבוש
חינם , והצגות בכל ערב.

3. אני מקבלת משחת שיניים,
סבון ושמפו – הכול בחינם.

4. מטפלים בי כלקוחה , ולא כפציינטית,
ותוספת של 5 דולר בטיפים מביאה את
כל הצוות על ארבע כדי לשרת אותי.

5. כל שבוע או שבועיים אני
מכירה אנשים חדשים, יפים וצעירים.

6. הטלוויזיה מתקלקלת? צריך
להחליף נורה? צריכה מזרון חדש?
PROBLEM
NO, הם
יתקנו הכול, ועוד יתנצלו על אי הנוחות.

7. המצעים והמגבות מוחלפים כל יום,
ואפילו לא צריך לבקש זאת..

8. אם אתה נופל בבית האבות
שובר את הירך, מעבירים אותך לסיעודי.
אם אתה נופל ושובר את הירך בזמן ההפלגה,
משדרגים אותך לסוויטה לכל ימי חייך.

9. ולסיום - הצימוק שבעוגה:
האם אתם רוצים לראות את דרום אמריקה,
את תעלת פנמה, טהיטי, אוסטרליה, ניו-זילנד,
אסיה או כל מקום אחר על הגלובוס?
חברת האוניות תעביר אתכם לאחת מספינותיה הרבות.

אי לכך החלטתי שלגבי אין שום בית אבות בעתיד.
כשאני אזדקן ואהיה תשושה, אני
מתכוונת לעלות על ספינת שעשועים.

לפיכך, אל תחפשו אותי בבית אבות,
רק טלפנו לאוניה...

נ.ב.

ואל תשכחו, כשאתם עוברים לעולם
שכולו טוב, פשוט זורקים אתכם מעבר
למעקה, ללא הוצאות נוספות...

 http://digest.subscribe.ru/health/doctor/n1479934290.html

Мысли и советы великого врача Н. М. Амосова

* "Ответственно заявляю: более 70% лекарств НАЗНАЧАЮТСЯ ЗРЯ, а врачи просто ОСЛЕПЛЕНЫ ВЕРОЙ В МОГУЩЕСТВО ТАБЛЕТОК. Бойтесь попасть в плен к врачам, потомaу что ЛЮБОЙ врач ВСЕГДА нацеливается на БОЛЕЗНЬ, но только НЕ на ЗДОРОВЬЕ!".
олевания – и соответственно, НЕ знают, КАК и ЧЕМ лечить – НО УСЕРДНО "ЛЕЧАТ" людей!!!

* Врачи НЕ знают причин заболевания
* Нужно пересмотреть идеологию современной медицины. Ее кредо: «Человек слаб», «Нет здоровых, все больные», «Лечить, и как можно больше лекарств». В результате, в каждой истории болезни видишь десятки медикаментов, вместо двух-трех, но точно нацеленных. Это показатель не высокого ума, а низкой квалификации. Наши врачи не верят в природу и не знают профилактики. И уж, конечно, не владеют психотерапией. Впрочем, для казенного служаки это и не нужно. «Солдат спит, а служба идет».

Angels in aid
Christian parable
One person wanted to participate in the construction of the temple , but the big money he had  not. So he went into the mountains , there eye on granite slab has broken out her chipped , polished and decided to take it as a gift to the temple. He began to look for porters , but nobody agreed to such a huge stone temple to deliver less than five coins, and such a person had no money .
But suddenly come up to him four peasant - small, frail - and say :
- So be it, we will bring your stone for a coin , you only need a hand to us . We are the stone on your back shoulder, and we ourselves shall maintain all four sides .
- Yes, I was immediately crushed this plate weighty , and you thin out what - it also does not hold - the man replied .
- To decide for himself , but think about it, why do you want to make a gift to the temple for God , or try to show off in front of people .
People thought and said:
- For God, I want to try.
He prayed and offered back. Saddled peasants plate on his back , and for some reason it was a breeze. Quickly they reached the temple.
Turned people to pay with rustics and their gone.

בדיחות רופאים

"דוקטור,בוא מהר, הבן שלי בלע סכין גילוח",

"אני תכף מגיע. האם עשית משהו בינתיים?"

"כן, השתמשתי במכונת גילוח חשמלית".

 ~~~~~~~~~~~~~

"דוקטור, בוא מהר, אשתי בהריון ויש לה צירים כל שתי דקות".

"האם זה הילד הראשון שלה?"

"לא, מה פתאום, זה בעלה".

 ~~~~~~~~~~~~~

צלצול הטלפון העיר את הרופא משנתו, והאיש שבצד השני אמר: "אשתי נראית רע מאוד וכך היא גם מרגישה, התוכל לעזור?"

"גם אשתי נראית רע מאוד כבר עשרים שנה, אבל אני לא מעיר בגלל זה אנשים באמצע הלילה", הגיב הרופא.

 A GOOD LAUGH IS VERY HEALTHY!

 The kids filed into class Monday morning. They were all very excited.  

Their weekend assignment was to sell something, then give a talk on salesmanship.  

 Little Sally led off. "I sold Girl Scout cookies and I made $30" she said proudly. "My sales approach was to appeal to the customer's civil spirit and I credit that approach for my obvious success."

"Very good", said the teacher.

 Little Debbie was next. "I sold magazines" she said, "I made $45 and I explained to everyone that magazines would keep them up on current events."

"Very good, Debbie", said the teacher.

 Eventually, it was Little Tony's turn. The teacher held her breath. Tony walked to the front of the classroom and dumped a box full of cash on the teacher's desk. "$2,467.00", he said.

"$2,467.00!" cried the teacher, "What in the world were you selling?"

"Toothbrushes", said Little Tony.

"Toothbrushes", echoed the teacher, "How could you possibly sell enough tooth brushes to make so much money?"

"I found the busiest corner in town", said Little Tony, "I set up a Dip & Chip stand and I gave everybody who walked by a free sample."

"They all said the same thing, ‘Hey, this tastes like dog poop’!" 

"Then I would say, ‘It is dog poop. Wanna buy a toothbrush?’

I used the President Obama method of giving you crap, dressing it up so it looks good, telling you it's free and then making you pay to get the bad taste out of your mouth."

Little Tony got five stars for his assignment.

Bless his heart!

ירושת הגמלים - סיפור עם מוסר השכל

היה היה פעם בדואי זקן, שבמותו הותיר לשלושת בניו ירושה של 17 גמלים.  לבן הבכור הוא השאיר חצי מהגמלים, לבן השני הוא הוריש שליש מהגמלים, ולבן השלישי, הצעיר, הוא הוריש תשיעית מהגמלים.   שלושת הבנים נפלו לתוך סחרחורת של חישובים, מנסים לפענח מה חלקו  המדויק של כל אחד מהם. כמובן שהעניין לא עלה בידם, מאחר ו-17 לא מתחלק לשניים, וגם לא לשלוש, וגם לא לתשע.     חייהם הפכו קשים ומרים, איבה וכעס אחזו בהם, וכל אחוות המשפחה שהייתה להם הלכה ונעלמה. כל היום היו עסוקים במשא ומתן ובחישובים מכל זווית אפשרית, אך לשווא לא הצליחו להגיע לתוצאה משביעת רצון שתניח את דעת שלושתם.   בייאושם, החליטו לפנות לעצת מומחים שיעזרו להם להתיר את הסבך. אישה זקנה וחכמה שגרה בכפרם שמעה על בעייתם וביקשה שיניחו לה להרהר מעט ולנסות למצוא פתרון. לאחר מחשבה ארוכה אמרה להם: אינני יודעת אם אוכל לעזור לכם לפתור את בעייתכם, אבל המעט שאני יכולה לעשות זה לתת לכם את הגמל האחד שברשותי. כך יהיו לכם שמונה עשר גמלים".    האחים שמחו מאוד, שמונה עשרה הוא מספר שמתחלק בשניים: הבן הבכור יכול לקבל את המחצית שהוריש לו אביו, תשעה גמלים. הבן השני יקבל את השליש שהובטח לו - שליש משמונה עשרה הם שישה גמלים. גם לבן השלישי נמצא פתרון, כי תשיעית משמונה עשרה הם שניים, לקח גם הוא לעצמו  את שני הגמלים שציוה לו אביו.   אם נחבר את המחצית של הבן הבכור (תשע) ועוד השליש של הבן השני (שש) ועוד  התשיעית של הבן הצעיר (שניים) נקבל בדיוק שבעה עשר גמלים. מירושתו המלאה של  האב. נשאר בדיוק גמל אחד מיותר, אותו הם החזירו לזקנה החכמה.   הסיפור הזה דומה לכל כך הרבה סיפורים אחרים של בעיות ומצוקות בחיינו, הן האישיים והן ברמה הכלל עולמית. לפעמים, כל מה שאנו צריכים זה לסגת צעד אחד אחורה, ולהתנתק מההנחות המקובעות שלנו, לראות את התמונה בגדול - ולחפש את הגמל השמונה עשר, ואחרי שהוא יעזור לנו בפתרון הבעיה, אפשר לשחרר אותו לדרכו.

 Kто есть кто - просто статистика

 Друзья, прошу перепост, чтобы максимально было доступно русским!!!

Внимательно читать русским!!!!!! РУССКИМ, КОТОРЫЕ ПРОТИВ УКРАИНЫ, против  БАНДЕРОВЦЕВ! Дивизия СС "Галичина"- около 50 000 человек насчитывала за все время существования. Батальон "Нахтигаль"- 800 человек. ОУН-УПА воевала с оккупантами всех мастей от фашистов, до коммунистов и на своей территории,ее воины оправданы даже Нюрнбергским трибуналом, поэтому в расчет не берем.

А теперь перейдем к РУССКИМ воинским соединениям, воевавшим на стороне фашистской Германии. Все перечислять не буду- рука устанет печатать. Укажу основные.

РОА Власова, батальон Муравьева, Боевой союз русских националистов(БСРН), Братство Русской Правды,Дивизия "Руссланд", Добровольческий полк СС "Варяг", Зеленая Армия Особого Назначения, Комитет Освобождения Народов России( КОНР),Национальная Социалистическая Партия,Организация "Цеппелин",РОНА, Русский Корпус, Русский отряд 9-ой армии Вермахта,ХИВИ, Русский личный состав в дивизии СС "Шарлемань", русский личный состав в дивизии СС "Валлония", Русский личный состав в дивизии СС "Дирленваген", РОНД/РНСД и мн.др. И, конечно, Казаки Каминского, Первый восточный запасной полк "Центр" подполковника Ягненко, Добровольческий полк "Десна" майора Аутча и т.д и т.п. В одной только РОА Андрея Власова за время ее существования насчитывалось около 800000 человек!!!

Украинская "Галичина" вместе с "Нахтигаль"- грубо 51000 человек. Дружим с математикой,дорогие россияне? Кстати, черно-оранжевую нашивку, из которой ваша пропаганда сделала "георгиевскую" ленточку-символ Победы, как раз носили казаки, воевавшие на стороне гитлеровцев против Красной армии. Историю своей страны знать надо, граждане. Даже такую позорную. Народ,который не знает прошлого - не имеет будущего. Так что отстаньте от Украины и займитесь своими проблемами. У вас их не меньше, а то и больше. "В чужом глазу соринку вижу,а в своем- бревна не разгляжу"- очень мудрая РУССКАЯ пословица.

Татьяна Лямзина журналист «Эха Москвы»

На рубеже тысячелетий в Гарварде были подведены итоги необычного исследования

 You are receiving this email because you signed up for free Deep English emails. 

==========================================================

Hi Metargem76,

 The Fast Fluency Formula is open for the next 4 days.  If you're thinking of joining, now is the time.

Click Here to get started.


If you're not sure if you have time to improve your English, read this email to the end.  At the bottom of this email, I'm going to ask you to do something for the next 24 hours, that will help you make your decision.

אובמה וביבי יושבים בפאב...בדיחה

·         אחד נכנס לבר, ושואל את הברמן : " זה לא אובמה וביבי  שיושבים שם ?"
הברמן אומר : " כן, בכבודם ובעצמם ..."
האיש ניגש אל שניהם ואומר : " זה כבוד גדול לפגוש אתכם. תגידו, על מה אתם מדברים, אם אפשר לשאול ?"
ביבי אומר : " אנחנו מתכננים את מלחמת העולם השלישית ."
האיש בתמיהה : " באמת? ומה עומד לקרות בה ?"
ביבי  אומר : " ובכן, אנחנו הולכים להרוג 140 מיליון ערבים, ובלונדינית עם שדיים גדולים ".
האיש שואל בתמיהה גוברת והולכת : " בלונדינית עם שדיים גדולים? למה להרוג אותה ?"
ואז ביבי פונה לאובמה , טופח לו על הכתף, ואומר : " אתה רואה, אמרתי לך שלאף אחד לא יהיה איכפת מה-140 מיליון ערבים

http://superinteres.mirtesen.ru/blog/43172328429/N...sovershennyih-radi-zhenschinyi

Some crazy acts done for a woman

Millionaires and soldiers, kings and artists, athletes and hackers - for women these people crossed the line.

 

Women have absolutely nothing to complain about. Still, for them we always went to the incredible sacrifice. Because we are very good and noble. They, of course, too good, but not such sacrificial ... No, when it comes to children, or there about new shoes, women are capable of feeding rush into the breach - but it is, you see, not what. This triggered them instincts, hormones and primitive force. And here we go insane acts in their honor - in the sound memory and solid sanity there without any hormones. (Well, except that most droplets).

 

XIII century BC marked fall of Troy. That is the price paid for the Trojan prince Paris possession wife of Spartan King Menelaus Helen. After a decade of siege the city's population, including the elderly ruler Priam with his family, was severely thinned. It was also ruined a large number of precious wood, of which the Greeks built the Trojan horse.But all ended well - Paris killed Elena returned to Menelaus, and played the role of Achilles Brad Pitt received a part in the movie 17 millionth fee.