Ñðåäà, 05 Àïðåëÿ 2006 ã. 13:01
+ â öèòàòíèê
Òðè ãîäà ïðîøëî ñ òåððàêòà â åøèâå Îòíèýëÿ, ãäå ïîãèáëè ÷åòâåðî ðåáÿò:
Íîàì Àïòåð (23 ãîäà)
Ãàâðèýëü Õîòåð (18 ëåò)
Éåóäà Áàìáåðãåð (19 ëåò)
Öâè Çèìàí (18 ëåò)
Íàñ ñâÿçàëî ñ íèìè òî, ÷òî îíè ïîãèáëè, à ìû âûæèëè. Ìû ñèäåëè â ñòîëîâîé åøèâû çà øàáàòíåé òðåïåçîé è ïåëè ïåñíþ "Îäó ëà-àøåì" - Áëàãîäàðèòå Á-ãà. È óñëûøëè âûñòðåëû...
×åðåç íåäåëþ ÿ íàïèñàëà ýòîò ñòèõ.
Ïðîñòèòå âñå ìîè ðóñêîãîâîðÿùèå äðóçüÿ, íî ÿ íå ìîãó åãî ïåðåâåñòè.
הודו לה', הודו!
על החיים להמשך
תפקח מחדש עיניים,
רק אל תעצור, לך!
הודו לה', הודו!
גם כששיר נקטע ביריות
השפתיים נעות בלחש:
- ה', ה'! רק לא לבכות...
הודו לה', הודו!
על השמש ועל האויר
על הבכי ועל האומץ
להמשיך לחיות ולשיר.
הודו לה' מכאב,
לא יחזור עוד מי שהלך,
לא יראה את השמש זורחת,
לא ירקוד עוד ולא יצחק.
הודו לה', הודו!
נעשה הכל לטובה.
ללמוד גם מתוך דמעות,
ללמוד כשהלב נשבר
ולבנות חיים מחדש
טובים ושמחים יותר,
כי אם זה לא יתוקן,
לשם מה אז ה' שובר?
הודו לה' כי טוב,
כי כואב, כי קשה, כי נשבר.
הודו לה' תמיד
על כל רגע שאתה חי.
-
Çàïèñü ïîíðàâèëàñü
-
0
Ïðîöèòèðîâàëè
-
0
Ñîõðàíèëè
-