זיכרונות ילדות נקשרים אצלי ,לא אחת ,סביב אוכל . המטבח היה ליבו של הבית .
אוכל היה מקושר להמולה של חגים , התכנסויות משפחתיות , בישול בצוותא....
אני זוכרת את אימי , משכימה בבוקר , מכינה לעצמה כוס קפה . כולם עדיין ישנים והיא טורחת ומבשלת , יוצקת מסירות ואהבה אל התבשילים.
עד היום אני ואחיותיי , לא מתחילות לבשל , טרם שהכנו לעצמנו כוס קפה....
אם הייתי צריכה לבחור בזיכרונות מסוימים שקשורים לאוכל... הייתי בוחרת בכמה מתוך ילדות שלמה (לא שקל לוותר על אחרים)
אני זוכרת את הכריך הכי טוב בעולם : קצהו של כיכר לחם טרי שחור , מרוקן מתוכנו , עגבנייה טרייה נסחטת פנימה , זרזיף של שמן (רגיל) ומלח. רצה לשחק בחוץ ,נוגסת בכל פה , העגבנייה והשמן מותירים עקבות על הסנטר ולאורך הזרועות . כמה טעים !!!
ארוחת בוקר לפני בית הספר הייתה חובה . אימי הייתה מכינה דייסת סולת שבה הייתה טומנת קוביית שוקולד ,וכשלא היה שוקולד , הייתה זורה למעלה קקאו וסוכר . מנה שהכינה אותנו כיאות ליציאה אל החוץ.
לכשנישאנו , הורי הקפידו על מסורת של "בראנץ" כל יום שבת. כל כך אהבנו את ארוחות הבוקר המאוחרות האלה....
אני זוכרת את אבי יושב במקומו הקבוע , טורח על הכנת סלט כבד קצוץ הכי דק בעולם. קוצץ דק דק את הבצלים , דמעות של בצל זולגות מעיניו וחיוך מאושר על פניו ,בעודו טורח על הכנת הסלט שכה אהוב עלינו. קערת הסלט הזו הייתה מתחסלת במהירות ,אושר היה בעיניו על הנאתנו . זו הייתה רק אחת הדרכים בהן הוא הביע את אהבתו אלינו.
היו כמובן גם צנצנות החמוצים הענקיות אותן הוא הכין עבורנו . הוא היה מניח אותן על מדף , מחכה לרגע בו הנוזל ישנה את צבעו ויהיה עכור מעט . היינו מבקשים שיכין , כדי לראות את האושר שבו הוא ניגש למשימה....
אני זוכרת את העוגות המופלאות של אמא שלי , לא יודעת מה היה במגע שלה שהפך את העוגות הפשוטות ביותר למושלמות...
במיוחד זכרתי וערגתי לעוגה של שוקולד וקוקוס , שלוש שכבות של שלמות!!!
פשוטה שבפשוטות : שכבה של בצק פריך , באמצע שכבת קרם שוקולד ומעל הכל מרחפת לה עננת קוקוס. אצל אימי כל המרכיבים התמזגו לכדי ביס מענג , השיניים נוגסות בבצק הפריך הרך והאוורירי , כאילו הייתה זו עוגת ספוג ולא עוגה שבסיסה הוא בצק .
כשאימי הכינה את העוגות שלה , מרגרינה היה מצרך מבוקש , וחמאה ? שומו שמיים ,מי בכלל הרשה לעצמו.... השוקולד נצרך גם הוא במידה.
כבר הרבה זמן אני מתכננת להכין את העוגה , מהססת , לא מרגישה ממש מוכנה. עברה יותר משנה מאז לכתה של אימי , והגיע היום בו הרגשתי שאני מוכנה לגעת במתכונים שלה.
החלטתי לשחזר את העוגה . לשים בה מצרכים של היום , אבל לשמור ככל האפשר את המתכון המקורי ולשמר טעמים של ילדות. בסוגריים אביא את המתכון המקורי.
עוגת שוקולד וקוקוס של אמא
הבצק:
2 ו 1/2 כוסות קמח( 3 כוסות)
180 גר. חמאה (180 גר. מרגרינה)
3/4 כוס סוכר
5 חלמונים
2 כפות ברנדי כלשהו .
1 כפית אבקת אפייה(1 שקית אבקת אפייה)
1 שקית סוכר ווניל.
אימי גם שמה מעט תמצית רום.אני שמתי כף של רום אמיתי. במקרה זה "קפיטן מורגן"
מלית השוקולד
100 גר. שוקולד מריר (50 גר.)
3 כפות קקאו
25 גר. חמאה (מרגרינה)
3 כפות סוכר (4 כפות)
3 כפות חלב(מים)
שכבת הקוקוס
5 החלבונים
1/4 כוס סוכר
100 גר. קוקוס.
ההכנה:
מניחים את כל חומרי הבצק בקערה . שמים תחילה רק 2 כוסות קמח ולשים לבצק. הבצק מתקבל רך ומעט דביק . מוסיפים בהדרגה את מחצית כוס הקמח הנותרת , עד לקבלת בצק שלא נדבק לידיים .
משמנים תבנית מלבנית , או מרובעת בגודל בינוני , כזו שהבצק יהיה בה בגובה של 1 ו1/2 – 2 ס"מ.
מניחים בסיר את כל המצרכים למלית השוקולד וממיסים על אש נמוכה עד שהשוקולד והסוכר נמסים בחלקם. מסירים מהאש וממשיכים לבחוש ,עד שהשוקולד והחמאה נמסים לגמרי. מקררים.
בינתיים מקציפים את ה חלבונים במהירות גבוהה ,מוסיפים את 1/4 כוס הסוכר בהדרגה . מפסיקים את פעולת המיקסר ומוסיפים בערבוב ידני את הקוקוס , בתנועת עטיפה.
מורחים את קרם השוקולד על הבצק .
מעל השוקולד יוצקים ומחליקים את קציפת הקוקוס.
אופים בחום של 175 מעלות למשך 45 -50 ד"ק , או עד שהשכבה העליונה מזהיבה . לא לאפות יותר מידי!!
ביס אחד מהעוגה שאב אותי באחת לילדותי......
